עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [22-26.6.14]

/0 תגובות/ב , ,
אהלן,
כדאי שתשבו.
לא רק בגלל שהשבוע נגמר והגיע הזמן לנוח קצת, אלא גם, ובעיקר, כי יש לנו מלא דברים לספר לכם. מוכנים? מתחילים.
כמה דברים מהימים האחרונים: 
  • החבר’ה של התקציב המקומי הפתוח הפתוח העלו השבוע גרסא (מאוד) ראשונית של המערכת. הם מכנים אותה גרסאת pre-alpha (ואתם מוזמנים להוסיף מילות תואר עבריות שידגישו שזה רק שלב ראשוני וניסיוני). מה שכן, הם ישמחו לקבל מכם, כמשתמשים, פידבקים ו-Q&A. הם מבקשים מאוד(!) שלא לעשות זאת באמצעות מיילים (אישיים או ברשימת התפוצה), אלא בהוספת ‘עניינים’/Isuues בערוץ הגיטהאב שלהם (הנה הוא פה).
  • השבוע שמענו שוב ששרת המשפטים ורה”מ לא ממש מצליחים להסכים על עמדה בנוגע לפרסום הדיונים וההצבעות בועדת השרים. ספי וירון, מתנדבים בסדנא שמקדישים עצמם לעניין הזה, פרסמו השבוע את הפוסט הבא, ובו הם מזמינים את כל מי שחשים אי נוחות מהעניין הזה להצטרף אליהם ולקדם את התשובה המתבקשת.
  • מזל טוב! ועדת הכספים אישרה את הסדנא במסגרת סעיף 46, מה שאומר שמעתה והלאה תרומות הניתנות לעמותה מוכרות למס.
  • שבי מעדכנת שהיא מייצגת את הסדנא בועדה לשקיפות של הלמ”ס והביטוח הלאומי שמטרתה לקדם פרסום יזום של מידע. חוצמיזה, ב-18.6 היא השתתפה בפאנל בקורס הכשרת ממוני חופש המידע, כדי לספר להם איך כל זה נראה מהכיוון שלנו. זו היתה שיחה מעניינת, שלימדה גם על הקשיים שהם מתמודדים איתם.

ועכשיו, יאללה, פותחים יומנים :

  • ביום שני הקרוב (30.6) ב-20:30, במפגש התל-אביבי, יקיימו מתנדבי תביא ת’דאטה מפגש הפקת לקחים מהשבועות שחלפו מאז הפעלתו. מתנדבים ומשתמשים מוזמנים לחלוק מההתנסות שלהם ולהעלות הערות והצעות לשיפורים. לא יכולים להגיע ויש לכם מה לתרום לדיון? מוזמנים ליצור קשר עם יוגב.
  • שבי מסכמת 100 ימים ראשונים כמנכ”לית הסדנא בפוסט חדש, ובסופו היא מזמינה את כולנו להצטרף למרתון תכנון השנה הקרובה בסדנא:” …כדי לענות על השאלות האלה ועל מנת שנוכל יחד לבנות ולתכנן את הפעילת המשותפת שלנו, ניפגש ביום שישי 25.07 בין 09:00 ל 15:00 למרתון תכנון של הסדנא. משם נצא לדרך עם תוכנית אסטרטגית לשנים 2014-15. אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להגיע, להשמיע ולהשפיע על עיצוב הדרך המשותפת שלנו. מהרו והרשמו כאן.”הארוע יתקיים בתל-אביב (ירושלמים, לתיאום הגעה ועזיבה מאורגנת, דברו עם נעם). מיקום מדוייק יפורסם בקרוב. ההרשמה, שתאפשר לנו להתארגן כראוי, כאמור, בטופס הזה.
  • בעוד שבועיים, ב-14/7 הקמפוס של גוגל סגור לרגל שיפוצים בתאריך הזה. המשמעות היא שבאותו היום לא יתקיים מפגש הפיתוח התל-אביבי השבועי. וסתם שווה להזכיר שבתאריך הזה קרו מלא אירועים חשובים וכמובן כמובן הדבר הגדול הזה (וגם שיום לפני כן יתקיים גמר גביע העולם בכדורגל…).
ממתקים לסופ”ש:
  • למי שלא הספיק – הניוזלטר החדש, בעריכתו של עמית גל.
  • לכבוד יומולדת חודש וקצת להאב הפתוח, ובשם ערכים נשגבים כמו שקיפות והצגת מידע, החלטנו לחשוף כאן כמה מהתשובות שקיבלנו בטופס ההרשמה שם, כשביקשנו מהבקרים לספר משהו על עצמם (..מצטערים, הורדנו את התשובות הרציניות):“כיף לי מלא!”, “לא רוצה ולא רוצה” , “אני אוהב שוקולד”, “אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה”,  “אין מה לספר”, “אוהב חתולים”, “לילה לבן עיתונות פתוחה!! יאייי”,”אני חובב חיבובים”,  “אני מפחד לפתוח מקררים ציבוריים. תמיד אני מוצא שם דברים נוראים. מזל שאין פה אחד.”, “עייף מאוד היום, מאוד עייף היום, היום מאוד עייף”, “אני בעצם מלכת אנגליה”, “אני אוהב שוקולד ועוגת גבינה ומסטיק וסוכריות ותות גינה”,”לא רק שאני מלכת אנגליה, אני גם המליק של סדום”, “אני כובש קולוניאליסטי ציוני גבר סטרייט לבן אשכנזי, וזה פוגע בי הרצאות של אנתרופולוגים מבן גוריון”,  “אני יודע למחוא כפים עם הרגליים”, “אוהבת להגיע לכאן”. גם אנחנו.
סופ”ש מוצלח לכם ולהתראות במפגשים השבוע,
שבי, בני ונעם.

30 ימים, 1000 מיילים

/1 תגובה/ב , , ,

בני אמר: ” זה לא יכול להיות שעוד לא כתבת פוסט לבלוג של הסדנא”

וואלה, צודק.

מה לעשות שאני לא מוצאת את הזמן, התלוננתי לעפרי. אולי פשוט אקרא לפוסט “30 ימים, 1000 מיילים”?

אז עפרי הציע להכין ענן מילים מהמיילים שלי. גאוני.

30 ימים חלפו עברו והנה כבר הגעתי ל- 100 ימים בסדנא, וימי החסד, אם היו כאלה, נגמרו. נכון לרגע כתיבת שורות אלה יושבים להם באי-נחת בחשבון המייל שלי כבר 3,810 מיילים, שאת חלקם אפילו קראתי, מקובצים ב- 1,726 ‘שיחות’.  ענן המילים שעפרי הכין עבורי בנוי על 800 מתוכם מאמצע התקופה בערך.

והנה מה שיצא:

my email word cloud

ענן המילים שלי

ברגע הראשון, עליצות. איזה כיף זה לראות ייצוג ויזואלי של הכאוס שהוא החיים שלי מאז שנכנסתי לתפקיד.  רגע אחרי עולה השאלה: איזה סיפור הייצוג הזה בעצם מספר, מה זה אומר עלי ועל העבודה שלי ומה לעזעזל אפשר לעשות עם המידע הזה?

אז חוץ מזה שאני כנראה מנומסת ושנעם הוא עמוד התווך של הסדנא, נראה לי שהתמונה שמתקבלת כאן בעיקר מחזקת את מה שממילא רבים חושבים על ניהול (רוב מהומה על לא מאומה).  זה חלקית נכון, כמובן. כל מי שאי פעם ניהל משהו יודע שמאחורי הטייטל והדיבורים על “הובלה” ו”חזון” יושב בין היתר כלבויניק, זה שצריך לחשוב קדימה אבל גם לעשות את מה שצריך כאן ועכשיו.

החזר על הוצאה משנת 2011? למה לא.

החזר על הוצאה משנת 2011? למה לא.

התחושה שמתקבלת דומה קצת לקריאה בקפה: הבאנו תדאטה, ערבבנו, סידרנו, לחשנו לחש והפכנו את הכוס בתקווה ללמוד משהו על עצמנו ועל העתיד. ומה קיבלנו? בוץ. זה הוביל אותי למחשבות על הקשר שבין נתונים, מידע, ידע, משמעות ופעולה. אותו דבר חמקמק שאנחנו מנסים לעשות כאן. חשבתי על מה שנעדר מהתמונה.

הראשון, הוא ההקשר (קונטקסט). כך למשל, בלי לדעת על המאמץ הגדול שהושקע בתקופה האחרונה להשיק את התקציב המקומי הפתוח, אין משמעות לעובדה שפול, עידו ויונתן מככבים במייל שלי, בדיוק כשם שבלי לדעת איך המערכת הפוליטית שלנו עובדת ומהי משמעת קואוליציונית, אין משמעות לנתונים על הצבעות של ח”כים, ובלי להבין איך הקצאת קרקעות והיתרי בנייה משקפים ומייצרים את יחסי הכוחות בחברה שלנו, לא נוכל להבין באמת מהי המשמעות של תב”ע. מכאן החשיבות של החיבורים שאנחנו יוצרים וצריכים עוד ליצור עם מי שיכולים לספק את ההקשר והמשמעות לעבודה שלנו: ח”כים, עיתונאים, פעילים, ארגוני שינוי חברתי, משתמשים.

דברי הוצאו מהקשרם

“דברי הוצאו מהקשרם”

הנפקד השני הוא הדבר שלא תמצאו במיילים, הפעילות האנושית הלא מתועדת: פגישות אקראיות, שיחות מסדרון, מחשבות, תהיות, מסקנות, שלא לומר אכילת חומוס משותפת.

Benny on wheels

לבני ולי יש דברים יותר חשובים לעשות מלהתכתב במייל

בשיחה מרתקת שבועז חן ואני קיימנו השבוע עם ג’וליה קסרו מקרן סאנלייט היא סיפרה שבתחילת הדרך הם התמקדו בהנגשת מאגרים שפתוחים לציבור, אבל הם מהר מאד הבינו שהסיפורים המענינים באמת, שעוסקים בקשר בין הון לשלטון, לא יושבים להם במקומות הברורים, אלא דורשים עבודת חקירה והרבה מאד יצירתיות. בגלל זה הם עוקבים, למשל, אחרי המסיבות שלוביסטים מארגנים לפוליטיקאים, מזמינים את הציבור לשלוח תמונות של פוליטיקאים מסתודדים עם בעלי הון, ומעסיקים עיתונאים חוקרים.

ולבסוף, מה שבולט בהעדרו בתמונת המיילים שלי הוא הפוקוס. מהו המוטיב המארגן שמחבר בין כל הדברים השונים שאנו עושים? אני שמעתי הרבה מאד תשובות לשאלה הזאת בחודשים האחרונים והן כללו מושגים כמו שקיפות, השתתפות ציבור, דמוקרטיה ישירה, קוד פתוח, חממה ליזמות חברתית ועוד. נדמה לי שמאחורי כל המילים מסתתר אותו מושג חמקמק: השפעה. אנחנו רוצים להשפיע על החברה ועל המדינה. אבל לאיזה כיוון, לאיזו מטרה? התשובה לשאלה הזאת לדעתי עדיין לא נענתה.

Cops

“החקירה מתמקדת בכל הכיוונים”

עבורי, האתגר המענין והמלהיב בסדנא הוא להפוך את החשמבירים המופלאים ואת האבירים האמיצים לגוף שפועל יחד, שמפרה אחד את השני, ושיש לו יכולת אמיתית לעשות שינוי משמעותי לטובה בחברה. בשבילי השינוי המשמעותי הוא יצירת חברה שמכבדת זכויות אדם ואת כלל חברי הקהילה על גוניה ורבדיה, חברה שבה מיעוט ממון לא מיתרגם אוטומטית למיעוט כוח, וחברה שבה משרתי הציבור כשמם כן הם – משרתים את הציבור. מהי השפעה משמעותית עבורכם? איך אתם רוצים להשיג את השינוי הזה?

כדי לענות על השאלות האלה ועל מנת שנוכל יחד לבנות ולתכנן את הפעילת המשותפת שלנו, ניפגש ביום ששי 25.07 בין 09:00 ל 15:00 למרתון תכנון של הסדנא. משם נצא לדרך עם תוכנית אסטרטגית לשנים 2014-15.

אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להגיע, להשמיע ולהשפיע על עיצוב הדרך המשותפת שלנו. מהרו והרשמו כאן.

שלכם,

שבי

(keys: Walknboston (https://flic.kr/p/5CLWT3

משחק פתוח / ספי קלר

/1 תגובה/ב ,

ביום שלישי האחרון (ה-24/06/14), התבשרנו (רק בחלק קטן אמצעי התקשורת) כי משרד ראש הממשלה לא יתמוך בהחלת שקיפות בוועדת שרים לענייני חקיקה. מדובר בחדשות עצובות, אך לא לגמרי מפתיעות. אחרי יותר משנה שהעניין תלוי ועומד לפתחה של הממשלה, אי-העשייה יכלה להתפרש רק כהתנגדות לכל שינוי במצב הקיים. אז מהו המצב הקיים?

וועדת שרים לענייני חקיקה היא וועדה המורכבת מרוב שרי הממשלה, בה נקבעת עמדת הקואליציה לגבי הצעות החוק המוגשות בכנסת. מכיוון שלקואליציה יש רוב מובנה בכנסת, החלטות הוועדה חורצות לרוב את גורל הצעות החוק לכאן או לכאן. המשמעות היא שבכל פעם שח”כ מסביר את הצבעתו ב”משמעת קואליציונית” הוא למעשה מפנה אותנו לבקש הסברים מוועדת השרים לענייני חקיקה. אלא שוועדת השרים מסרבת להסביר את עצמה בפנינו. לא רק שפרוטוקול הוועדה לא מתפרסם, אנחנו אפילו לא יודעים איך הצביע כל שר על הצעות החוק שהוגשו בפניו.

keys: Walknboston https://www.flickr.com/photos/walkn/3041590472/

(keys: Walknboston (https://flic.kr/p/5CLWT3

לא מדובר כאן בעוד מקרה של משרד ממשלתי שמתנהל בחוסר שקיפות מרגיז. ועדת השרים היא הצומת המרכזית ביותר בתהליך החקיקה ודווקא היא נסתרת מעיני הציבור. בזמן שהועדה מתנגדת לחוקים טובים ותומכת בחוקים פסולים, לנו, האזרחים, אין מושג מי צריך לקבל קרדיט ובמי צריך לגעור. הפעולה הפשוטה הזאת של חלוקת קרדיט היא לא פחות מאבן היסוד לשיטת דמוקרטיה הייצוגית. נשאלת השאלה, איך דבר כזה קורה? התשובה הלא נעימה היא שזה קורה כי אנחנו, כולנו, נותנים לזה לקרות. כל עוד אנחנו לא מקימים קול זעקה ודורשים מהממשלה שלנו לספר לנו מה קורה שם, העמימות  בועדה תימשך ללא הפרעה.

אחרי החדשות הרעות, יש גם בסיס לתקווה. לפני כשנה, עם מינויה של השרה ציפי ליבני ליו”ר הוועדה, נראה היה שהולכים לחול שינויים משמעותיים במדיניות השקיפות של הוועדה. בעקבות קמפיין ציבורי, בו לקחה חלק גם הסדנא לידע ציבורי, החלה השרה ליבני לפרסם בעצמה את הצבעותיה בוועדה עד שיושג הרוב הדרוש להחלת שקיפות בוועדה. בעקבות דחיית הוועדה את הצעת החוק של חה”כ ניצן הורביץ להחיל בה שקיפות, השרה לבנת החלה גם היא לפרסם את הצבעותיה בוועדה. אנחנו, ב”ועדת שרים פתוחה” רואים כאן הזדמנות לשינוי.

“ועדת שרים פתוחה” הוא פרוייקט מבית היוצר של הגרעין הירושלמי של הסדנא לידע ציבורי. הרעיון הוא לרכז במקום אחד את המידע שהשרים בוועדה משחררים באופן וולנטרי כדי לקדם את השקיפות במידע שכבר משוחרר ובמקביל ללחוץ על שאר השרים לחשוף את הצבעותיהם. כיום אנחנו נמצאים בשלב מתקדם  יחסית מבחינת תכנות וכבר שכנענו שר נוסף בוועדה להצטרף לפרוייקט. אנחנו עדיין צריכים עזרה כדי להשיק את הפרוייקט- בעיקר בתחומי התכנות והעיצוב.

 

אם שקיפות בוועדת השרים חשובה לכם

ויש לכם כמה שעות קוד/עיצוב לתת למטרה טובה, צרו איתנו קשר:

[email protected]

לפרטים נוספים, בדקו את עמוד הויקי שלנו ואת מחסן הקוד בגיטהאב.

 

 

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [15-19.6.14]

/0 תגובות/ב ,
אהלן.
מקווים ששלומכם בטוב, בגלל, על אף ולמרות הכל. כמה מה שלנו יש לספר בסופו של שבוע:
  • השבוע במפגש התל-אביבי, ביום ב’ החל מ-18:00:
    • ב- 18:30 הרצאת מבוא והסברים למצטרפים חדשים ומתעניינים.
    • ב-19:00, יציג וירצה טל ירון, שמסביר: “לאחר שנה של הובלה של תהליך לשיתוף אזרחים בתהליכי ממשל ברמה המוניצפלית, נדמה כי הגיעה העת לספר על הלקחים. כיצד רשות נערכת לשיתוף אזרחים? מהם הקשיים בשיתוף בקבלת החלטות, ואיך ניתן להתגבר עליהן.” מיקום מדוייק יקבע על פי מצב העניינים בקמפוס, חפשו את הכרוז. לשאלות ופרטים, כתבו לטל.
    • ב-20:00, באותו הערב, תתכנס פגישה היכרות וגישוש עם ליאור, נציגת EcoMotion, פרוייקט של המכון הישראלי לחדשנות. הפגישה נועדה לברר אפשרות לשת”פ לקראת האקתון תל-אביבי שיתרכז סביב מידע תחבורתי בחודש אוקטובר. המעוניינים מוזמנים להצטרף, רק ספרו לנעם, כדי שידע שאתם בעניין. (וד”ש לרכבת פתוחה).
  • לפני שלושה שבועות ביקשנו את עזרת הקהילה בתרגום מערכת ה-Discourse.org שנבחרה כפלטפורמת הדיונים הבאה שלנו. אנחנו שמחים לספר שרוב מכריע כבר תורגם – ותודה רבה למשתתפים במאמץ. מי שעוד לא הספיקו ורוצים לתת יד – הנה זה כאן, ותודה מראש.
  • היום ממש אמור להשלח הניוזלטר החודשי, הראשון שיוצא תחת ידיו של עמית גל (מזל טוב). באותה ההזדמנות ערך עמית ראיון עם בני, על כובעים חדשים ועתיד הסדנא. הנה הוא בבלוג.
  • וגם, אנחנו שולחים פרגון לח”כ סתיו שפיר על דרישתה השבוע בבג”צ, להפסיק את ההעברות התקציבית שנערכות במחשכים ותוך עקיפת ההליך הדמוקרטי של ההצבעה על התקציב. יום אחרי שבג”צ הורה לצדדים להידבר, הודיעו נציגי אגף התקציבים שהם מחרימים שולחן עגול שארגן המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא שקיפות בתקציב המדינה (ושאליו הוזמנו) אם סתיו תהיה שם.
  • ניר חסון, כתב “הארץ”, ביקר אותנו בלילה הלבן בהאב הפתוח ב-ים, לפני כשבוע וחצי. הנה מה שיצא (ואם תרצו, גם באנגלית).
שבת שלום,שבי, שאין לה דבר לומר על המונדיאל (“זה המשחק הזה עם הכדור, כן?”),
בני, שבטוח שהולנד מגיעה הפעם לגמר,
ונעם, שעם כל הכבוד לברזיל חושב שכרגע צ’ילה זה ה-דבר. לפחות עד שתפגוש את ברזיל.

פיטר פן לובש פראדה

/0 תגובות/ב

בני דאון קיצץ את הזקן, גילח את רעמת התלתלים, והצטרף לצוות השכירים של הסדנה. ראיון עם אחד ממקימי הסדנא, שהחליט לוותר על תפקיד הנער המפרק לטובת כס האב המתקן.

 

כמו רבים (יש אומרים הרוב) ממתנדבי הסדנא, גם אני נישאבתי לתוכה על בסיס כוח המשיכה של בני. מאז חלפו קצת יותר משנתיים, והוא ממשיך לעצבן, לבלבל ולשגע אותי, ולגרום לי להשקיע כאן הרבה יותר ממה שהתכוונתי. מאז כתב בני את שורת הקוד הראשונה לסדנא איפשהו בקיץ 2009 (למעשה, היה זה לכנסת פתוחה, שרק בינואר 2011 הולידה את הסדנא לידע ציבורי), הוא הספיק להתמנות למזכ”ל הסדנא, רב הסדנא, מוביל פרוייקט שו”ת לבחירות, מוביל פרוייקט שו”ת מקומי, מנהל קהילה בפועל ומזכ”ל החזית העממית לשחרור מידע (פלנגה ממוזלגת של הסדנא). אולם איכשהו, רק באפריל האחרון הוא הצטרף באופן קבוע ומסודר לצוות השכירים של הסדנא, בתשלום ליומיים בשבוע. למה עכשיו? למה רק עכשיו? הסדנא לאן ולאן לא? ממשלה זה טוב או רע? לא בטוח לגבי תשובות, אבל כנראה שבסוף הפוסט הזה תעלנה שאלות נוספות.

 

בני מרכיב חשמביר

בני מרכיב חשמביר

 

ע: אוקי, אז איפה הסתתרת עד עכשיו?

בעצם, במשך 5 שנים התנדבתי בסדנא. לא הייתה לי עבודה אחרת. פשוט התנדבתי כאן, ואכלתי ת’חסכונות שלי…

ע: אז עבדת בסדנא בלי משכורת

ב: לא לא, יש הבדל מאוד גדול בין עובד שמחוייב לארגון ופחות צועק ופחות משתולל, לעומת מתנדב שלפעמים בא לו להכנס בסדנא, כי היא לא עובדת כמו שצריך או שאין פותחנים לבירות או אני לא יודע מה. היה אפילו פעם שקארין הזמינה אותי לדבר באוניברסיטה העברית ואני לא זוכר מה עצבן אותי אז, אבל אמרתי שאני לא כאן מטעם הסדנא אלא מהחזית העממית לשחרור מידע. זה טייטל שאפי פוקס המציא כבר בתחילת הדרך במיוחד כדי להשאר עמום. בתקופה ההיא היינו במוד של “אלף פרחים יפרחו”. ובשביל להפרות אלף פרחים חשבתי שהכי נכון לפתוח ולא לסגור. להעלות שאלות ולא לענות תשובות. לנער ולעקוץ ולדרבן. זה מה שהיה נכון בתקופת ההקמה.

 

ע: אז?  מה נשתנה?

באיזשהו מקום אתה מרגיש שהגיע הזמן להתמסד. לקחת החלטות. נוצר גם מצב קצת בעייתי מבחינת שקיפות, כי אספתי הרבה כוח בסדנא, אבל ויתרתי על כל הטייטלים. לכן מהצד נראה שההחלטות והמהלכים אינם קשורים אלי, בעוד שלמעשה הם כן. לא היה לי נוח עם זה שאני מושך חוטים מאחורי הקלעים. חוץ מזה, מאז שסיימתי את תפקידי כמנכ”ל בסטרטאפ שלי יש לי רתיעה מהתפקיד הזה. אבל לשמחתי היום יש לי כאן את שבי שהיא אחלה מנכל”ית, והיא מאפשרת לי מאוד בקלות להיות חלק מצוות הסדנא ולהשאיר את תפקיד המנכ”ל למישהו אחר, ואני מאוד אוהב את זה.

 

ע: אז מה בעצם הטייטל שלך?

ב: אם אנחנו מדברים בעברית, זה חרש תוכנה וטווה קורים. באנגלית זה CTO. גם כדי לא לבלבל את אחינו בנכר, וגם למי שאין לו ממש כח לשטויות שלי. שהרי כאמור, באתי הפעם כדי לפזר את העמימות. גם הבחירה של הטייטל היא פחות ללכת עם מה שאני רוצה, ויותר עם מה שהסדנא צריכה. אני זוכר שכשהייתי מתנדב פרוע, נורא עצבן אותי שהסדנא מחזיקה 3 שכירים ואף אחד מהם הוא לא תוכניתן. כאילו, ראבק, הכסף מגיע מתורמים כדי שנפתח, והולך לדברים אחרים. אז הנה אני כאן בכובע התוכניתן. בתור חרש התוכנה היחיד במשכורת של הסדנא יש המון דברים שאני צריך לדאוג להם: זה מתחיל מלדאוג לתשתית השרתים, במקום המצב כמו שהוא היום שבו כל מוביל חשמביר צריך לדאוג בעצמו לתשתית השרתים שלו, ועד לתחום של שמירה על האיכות של מה שמפותח פה. הסדנא עושה המון דברים וזה מאוד יפה, אבל באיזשהו מקום מישהו צריך להתחיל לקחת אחריות גם על האיכות. לדוגמה, ביום הראשון שלי כשכיר נכנסתי לדיון של בועז חן, עם החבר’ה של קהילה פתוחה, ואמרתי להם תשמעו, בפוטר שלכם – אין אזכור לסדנא. אין שום איזכור שזה חשמביר ששייך לסדנא. אז בועז אמר לי יאללה, אתה עובד בסדנא, אז קדימה, תוסיף פוטר. בעיני גם זה שיפור האיכות של החשמביר.

 

ע: ומה עם החזון?

ב: קרה לי משהו מאוד מעניין כשנהיתי שכיר. פתאום נתקלתי בכמות כזו של עבודה, וטיפול בפנייות ודברים שצריך לעשות עכשיו, שפתאום אני מרגיש שהוויז’ן, החזון, נהיה פחות חשוב. אני מרגיש שחשוב יותר לתעד את האופן שבו אנחנו עובדים כדי שכולנו נוכל לדעת מה עשינו, ובפעם הבאה להתחיל משם.

 

ע: אז אני מרגיש שירדת קצת מהספיירות הגבוהות לפרוזאיות

ב: אני מרגיש שהסדנא משלמת לי לטפל בדברים הקטנים שצריך לטפל בהם, והחזוןן, יש לו את המקום אבל הוא לאו דווקא בסדנא. יצא לי להעביר בזמן האחרון שתי הרצאות, ותוך כדי שהסברתי החוצה לאנשים, הבנתי שהחזון הוא יותר אישי. הסדנא נותנת מקום לחזון האישי של כל מי שבא אליה. היא לא מקדמת חזון משל עצמה. אני כאן מקבל כסף מתורמים כדי לשרת את המתנדבים, וזה מה שאני מנסה לעשות.

 

מה בין התנדבות לעבודה בתשלום? אם היית יכול, היית משלם לכל מתנדבי הסדנא משכורת?

כן. בחמש השנים האלה יצא לי לעבוד כאן משהו כמו 5 חודשים בתשלום כמפתח פרילנסר, ומנסיוני זה משנה את המחוייבות שלך. יש לנו היום גם מחירון אחיד בסדנא של 25,000 ש”ח לחודש מלא של מפתח מנוסה. אני חושב ששיטת התשלום צריכה להיות למתנדב פעיל, שכבר עובד בחשמביר ומפתח שם איזה זמן, ועכשיו רוצים לתת שם איזה פוש, אז נותנים לו כסף. קונים בשבילו בעצם קצת זמן פיתוח. זה הרבה יותר נכון מלהביא מישהו מבחוץ, להסביר לו מה צריך לעשות ולתת לו משוב. אני רוצה לקחת מישהו שיש לו בעצמו את הלהט והאהבה לחשמביר. הסדנא חייבת קודם כל לתת עדיפות למתנדבים. קודם כל המתנדבים שמגיעים ורק אז לצאת החוצה.

 

האם אנחנו עדיין מדברים, לדעתך, לכמה אלפי אקטיביסטים בלבד, או ששינית דעתך בעניין הזה?

חלק ממה שאתה מקבל ביחד עם שערות השיבה, זו איזושהי הבנה לגבי המגבלות. מור פרסמה סקר שדיבר על רק 5% מהציבור שמתעניינים בפוליטיקה. אני חושב שזה תמיד היה ככה וזה לגמרי בסדר. אין לנו סיבה לשכנע את מי שרוצה לראות האח הגדול לבוא ולפעול אצלנו. זו לא התפקיד שלנו. מה שצריך לקרות קורה. השיווק והיח”צ שלנו קורה מעצמו. אנשים פונים אלינו ועיתונאים כותבים והרעש מתרחש. אבל אנחנו לא אמורים להשקיע בזה. התפקיד שלנו הוא לפתח כלים לאקטביסטים, ובזה אנחנו אמורים להתמקד.

ע: אבל רעש תקשורתי יוצר לחץ על הפוליטיקאים, לא?

אין לנו בעיה של שיתוף פעולה מצד פוליטיקאים. באמת שלא. אפילו אגף תקציבים באוצר התחילו לעבוד אתנו ישירות. איכשהו השקיפות עולה בלי קשר אלינו. תראה עכשיו מה קרה בבחירות לנשיאות, איך פתאום כולם מדברים שקיפות. או קק”ל למשל. נכון שלא את כולם, אבל אותם 5% כבר שם, כבר מתעניינים בשקיפות, והם כבר מצאו אותנו. אנחנו גם עכשיו בשלב אבולוציוני של הסדנא שבו הגיע הזמן להרגע עם הגדילה, ולהתחזק פנימה. כבר לא נכון לנסות ללכת לכל הכיוונים.

 

איזה חשמבירים הכי מעניינים אותך ממה שמונח כרגע על השולחן?

אני לא רוצה לעשות את הבחירה הזו, אבל אין ספק שכנסת פתוחה הוא הדגל. עפרי (מוביל החשמביר כנסת פתוחה – ע.ג) גם יודע בדיוק מה הוא רוצה – הוא רוצה שכנסת פתוחה תהפוך להיות אתר רשמי של הכנסת. זו מטרה שאני יכול להתנפל עליה. אני רוצה שהכנסת תשלם למתנדבים, אפילו רק לשניים, שישבו ויפתחו את כנסת פתוחה בשביל הציבור – מכספי ציבור. זה חשוב ומעניין מבחינת האבולוצייה של החשמבירים. זו תשתית שהמדינה צריכה לשלם עליה. ככה מושלם מעגל נכון, שבו חשמביר נולד מרעיון של אדם אחד, צובר עוד ועוד אנשים, ולבסוף הופך להיות כלי של המדינה. אתגרים נוספים הם סביב שחרור מידע לטובת החשמבירים Anyway ותב”ע פתוחה. היועצים המשפטיים של הלמ”ס לא משחררים את המידע, וזה מעניין אותי לפרק את זה כהאקר. יש מערכת ממשלתית שעובדת בצורה מסויימת, ועורכי דין עובדים בלעצור את המידע, ואתה מנסה להבין איך אתה מונע מהם לעשות את זה. דרך אחת היא בג”צ, ודרך שנייה היא למצוא את הפונקציונר הנכון שיסגור את זה בשבילך. קהילה פתוחה היא בייבי שאני מאוד גאה בו, זה שירות ממש טוב שאני מאמין שיש לו גם ערך כלכלי. כיום, כשיש עוד קצת זמן לפני הבחירות, יכול להיות שיש מצב לחזור לחזון המקורי של החשמביר הזה, ולבנות מפלגה פתוחה, שמחליפה את הסניפים והמנגנון הישנים ובונה פוליטיקה חדשה באמת.

 

מה לגבי מכירת שירותי הסדנא בכסף?

די ברור לנו שהסדנא לא צריכה למכור שירותי פיתוח. יכול להיות שנקים מודל של חברת בת, שהיא אחראית לייצר כסף, כמו למשל במוזילה, שיש להם חברת בת שמוכרת את מנוע החיפוש שלהם לגוגל, בעוד שמוזילה ממשיכה לעשות את הדברים שלה בכסף הזה. אבל זה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו ממש לא שם. כרגע צריך להרים את ויקי, ולהרים שרת לרכבת פתוחה ועוד ועוד.

 

משפט מהדהד לסיום?

מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להגמל מזה.

 

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא לידע ציבורי [8-12.6.14]

/0 תגובות/ב ,
סופ”ש שלום.

תתחדשו על הנשיא החדש, מקווים שעמדתם במתח. כמה רענונים במעבר שבין השבועות:

  • יש לנו לא מעט חשמבירים שעומדים ללבלב בקרוב ולכבודם התחלנו לעבוד על תהליך שחרור חשמביר. אם יש לכם נסיון בבדיקות ו/או שיחרור תוכנה, בני מזמין אתכם לישיבה במפגש הפיתוח הקרוב בשעה 21:00. כרקע אתם מוזמנים לקרוא את תהליך השחרור של ג’נגו.
  • מזל טוב! יש לנו מקרן נייד. אם יש לכם רעיון או רצון לארגן הקרנה או מפגשי מתנדבים בנושאי מידע פתוח מחוץ למפגשים השבועיים תקשרו עם נעם.  (ולא, משחקי המונדיאל במרפסת הבית לא נופלים בקטגוריה הזו…)
  • יש רואה/רואת חשבון בקהל? הצהרות הון של הנבחרים היו בכותרות השבוע ולנו נראה שהמקום של הצהרות ההון הוא ב”כנסת פתוחה“. כדי שזה יקרה אנחנו זקוקים לרואה/רואת חשבון. צרו קשר עם בני.
  • פינת הרומן: רומן, מתנדב העל מ”פנסיה פתוחה” ביקש שנציג מידי פעם כמה מתנדבים הגיעו למפגש השבועי וכיצד הם נחלקים מבחינת מיומנויות.  תכל’ס? צודק. לכן, בסוף העדכון הזה תמצאו סיכום נתונים מהמפגש התל-אביב האחרון. אם ראיתם דברים אחרים במפגש ביום שני- כנראה שמישהו בחשמביר שלכם לא נרשם.
  • לפני שבוע פרסמה מור את מחשבותיה בעקבות השתתפותה ב-Tcamp. למי שפספס את הדיון שהתעורר כאן בעקבות אותו פוסט, הנה הוא.
  • אירועי השבוע החולף בהאב הפתוח בי-ם:
א. הרצאה על מבט העל האזרחי ומיפוי השתתפותי בהאב הפתוח מפי חגית קיסר.
תודה לניר יריב שמארגן את סדרת המפגשים. מוזמנים לפנות אליו עם רעיונות להרצאות נוספות.
ב. לילה לבן של מתנדבי “עתונות פתוחה“, ואלו התוצרים (מפי אסף, מוביל הכמעט-חשמביר): “… סידור של ה-repository, הוספה של מדריכון לreadthedocs על ההתקנות לשרת, הsitemaps של עיתוני “המגיד”, “חבצלת” (…ועוד אחד ששכחתי את שמו) יהיו מוכנים בתקווה בקרוב! כל הכבוד ליניב על הביצוע הנפלא והhaking היותר נפלא! והכי חשוב!!!! אכלנו פיצה 🙂 “.
ג. ארוח מפגש שלישי של נשים מקודדות, עם 15 משתתפות.
ד. הרצאת היכרות עם הסדנא לעובדי הספרייה הלאומית.

עוד חדשות מירושלים: הקהילה הירושלמית, המבוססת ברובה על סטודנטים, החליטה על הפסקה של שלושה שבועות במפגשי הפיתוח הליליים, בשל תקופת הבחינות. בין לבין, תימשך העבודה במסגרת ההאב לפי רצון ויכולת של המתנדבים. בהצלחה לכם!
  • וקצת תרבות לסיום: התערוכה Open Door to Open Source, במכון הטכנולוגי חולון, נפתחה אתמול. ספרו איך היה.
שבת שלום וסופ”ש מהנה לכולם,
שבי, בני ונעם.

—–

סה”כ משתתפים במפגש בת”א: 41
משתתפים רשומים לפי תחום התנדבות

​

Tcamp 2014

(Tcamp) היום השני, סיכומים ומחשבות / מור רובינשטיין

/6 תגובות/ב ,

(לפוסט הראשון של מור מהכנס)

שבוע עמוס עבר על כוחותינו בוושינגטון. כל כך עמוס, שקשה לי להאמין שעבר שבוע מאז Transparency Camp! האי- כנס עבר בצורה חלקה הרגליים כואבות, הראש מלא ברעיונות, אבל בסוף הכנס הזה הכרתי המון אנשים חדשים מכל התחומים שעוסקים במידע פתוח וזה מה שחשוב.

אז מה עושים במחנה השקיפות? אם אתם לא מכירים את המונח אי-כנס, מדובר בכנס בו המשתתפים יוצרים את התוכן. במהלך היום עוברים מחדר לחדר ולומדים  דברים חדשים.

לפעמים שומעים הרצאה, לפעמים יש דיון רב משתתפים ולפעמים יש הפעלה (כמו אחד הסשנים שבו המשתתפים ניסו להסביר הכי טוב מה זה API. הציור הזוכה זכה ב-60$!), בכל מקרה, תמיד לומדים דברים חדשים. למזלי, יש גם מדיניות של דלת פתוחה. לא אהבת את הסשן שאת נמצאת בו? תצאי וחפשי אחר. הכל מתקבל בברכה. יאמר לזכות הכנס הזה שהוא כלל אנשים מכלל רחבי הקשת – היו פה האקרים מנוסים, אנשי חווית משתמש ואנשי מדיניות. היופי היה שהיה גם שיח מאוד מועיל בכל אחד מהנושאים, ואנשים תמיד מצאו את עצמם במקום שמעניין אותם.

אינטרנט ופוליטיקה

אז מה למדתי באי כנס העמוס הזה? אתחיל דווקא מאחד מהסשנים המאוחרים בו נכחתי משום שהוא מייצג הכי טוב את הבעייתיות בין טכנולוגיה לפוליקיטה. המרצה  היה מיכה סיפרי, אחד מהמייסדים של Sunlight Foundation, שטען בהרצאה שהאינטרנט עדיין לא שינה את הפוליטיקה. ספרי השתמש בתיאוריה הכלכלית של יוחאי בנקלר ב- The Wealth of Networks (ואם לא קראתם את בנקלר, כדאי!), שטוענת שהטכנולוגיה של היום יצרה דרך חדשה של שיתוף פעולה ומידע אשר משנה את הכלכלה והסוציולוגיה שלנו. הכלכלה עוברת יותר תהליכים של עבודה משותפת ויכולה ליצור הרבה הזדמנויות כלכליות חדשות עם המידע יהיה פתוח. חוקרים אחרים השתמשו בתיאוריה של בנקלר כדי לטעון ששיתוף הפעולה הזה יכול לשנות את הפוליטיקה המוכרת לנו, אולם סיפרי טוען שמה שבנקלר חזה לא קרה באמת. האינטרנט עדיין לא שינה את הפוליטקאים ואת הדרך שבה הם חושבים. אבל, וזה אבל גדול – סיפרי טוען אפשר וצריך לשנות מלמטה. הכי מלמטה מרמת השכונה שלנו. הדוגמאות שהוא הביא היו בעיקר מהעולם המקומי, כמו למשל Loomio מניו זילנד, שעוזרת לקהילות לקבל החלטות, או שימוש בפרוטוקול Open311 ליצירת מערכת דיווחים לתיקון תקלות עירוניות. זה הייתה הרצאה מעניינת, אבל היא לא חידשה הרבה. למעשה, היא לא נגעה במשהו הרבה יותר גדול מזה: בעובדה שיש לנו שומרי סף באינטרנט כמו למשל מנועי החיפוש, שמנתבים תעבורה אינטרנטית של עשרות אלפי אנשים לאותם אתרים כל הזמן (וקרין נהון תוכל להסביר הרבה יותר טוב על זה ממני) או על העובדה שרק 5% מהאוכלוסיה הכללית בכלל מתעניינת בפוליטיקה (הפנייה אקדמית אחרונה להיום – The myth of digital democracy חובה לכל מי שעוסק במידע פתוח ומה משתמשים רוצים). אבל למה אנחנו לא מדברים על שומרי הסף האלו? אולי זה קשור לעובדה שגוגל מממנת פרוייקטים רבים בתחום המידע הפתוח. היא אגב, החברה הגדולה היחידה שעושה זאת. לא ראיתי מימון כזה מצד פייסבוק או מייקרוסופט. החשש פה מלדבר על החברות האלו הוא קצת כבד, מסיבות מובנות, ועדיין חבל לי שאין על זה דיון יותר פתוח.

והאזרחים, מה הם רוצים?

הפגישות הבאות בהן נכחתי, היו בעצם השלכה מהדיון של סיפרי – מה עושים עם המשתמשים? איך מביאים אותם? דיון אחד עסק בשאלה איך לקבל פידבק מאזרחים כדי שהם ישתמשו יותר במידע פתוח. הבנק העולמי, ארגון שעובד על מידע פתוח במדינות מתפתחות, ניסה להבין מאזרחים בכל העולם מה מעניין אותם, תוך שימוש בסקר אינטרנטי ומבוסס SMS. הם קיבלו 95,000 תגובות מ-60 מדינות שונות, וגילו ש- 80% מהאזרחים רוצים מידע יותר פתוח. התשובות שהם קיבלו לגבי המידע הפתוח היו מעניינות. אזרחים, למשל, רוצים לדעת היכן אחוזי הפשיעה בעיר או במדינה שלהם ולא מה המחוקק שלהם עשה בפרלמנט. בקיצור, אזרחים רוצים לדעת על דברים שקרובים אליהם, ולא פוליטיקה במגדל השן.

הפרוייקט הזה גרם לי להרגיש קצת רע. מתי לאחרונה אנחנו חשבנו לשאול את אזרחי ישראל איזה מידע הם רוצים? מתי בדקנו מה הם בכלל יודעים על שקיפות? יש לנו נטייה לחדש כל הזמן, אבל לא לראות אם אנחנו בכלל בדרך הנכונה. אנחנו לא היחידים  שחוטאים בזה, גם מדינות אחרות עושות את זה, אבל ההרגשה העיקרית הייתה שאולי הגיע הזמן לבדוק את הדברים האלו כדי שאנשים באמת ישתמשו במה שאנחנו עושים.  אני מקווה שהפוסט הזה אולי יגרום לנו לעשות כזה שאלון כחלק מתוכנית הפעולה של הסדנא. ברוח הקוד הפתוח, אני מוכנה להתחיל להרים אותו, אם יהיה מישהו בארץ שבאמת יריץ אותו.

העולם ממש כאן

הסשן השני שנכחתי בו היה על שיתוף פעולה בינלאומי. לפרוייקט הזה קוראים Poplus, והוא פדרציה בינלאומית של ארגוני מידע פתוח, רובם הגדול ארגונים טכנולוגיים, שרוצים להקים פלטפורמה לשיתוף פעולה בקוד ובמידע שיש לנו על מה מצליח ומה לא. הנה האתר שלהם. בחודש שעבר היה להם כנס די מוצלח עם שמונים משתתפים משישים מדינות שהתחילו לעבוד על זה וזה נראה די מוצלח (ומסתבר שהחבר’ה מצ’ילה ממש טובים בקוד פתוח). באופן די אירוני, Sunlight קבעו עוד אירוע על שיתוף פעולה בינלאומי באותה השעה, וככה מצאתי את עצמי מקפצת בין פגישה לפגישה. המסקנה העיקרית שלי הייתה לכתוב אפליקציה שפשוט מאגדת את כל המיילים מהארגונים האלו במקום אחד. קבענו השבוע לדבר על זה בסקייפ ולראות איך להפוך את השיתוף הזה ליותר טוב (וגם למצוא מישהו שיעזור לי לכתוב את הקוד).

חוץ מזה, למדתי גם על OpenAid ולמה חשוב שגם המידע על תרומות יהיה פתוח. הנה הפתרון הבינלאומי לזה- http://aidview.net/. שחקו עם זה, תגידו לי אם לא נראה לכם שחסר שם כמה מיליונים בישראל. בנוסף, יצא לי גם לחלוק ולספר על “Hackita” עם אנשי הכנס. בהיותם אמריקאים הם ניסו יותר להגיד לי מה אנחנו עושים לא בסדר ופחות רצו לשתף פעולה, אבל את הסיכום של זה תוכלו לקרוא פה. בסוף הכנס נכחתי בשיחה על משמעות המידע פתוח כ- Accountability ושמעתי סיפורים על זה מרחבי העולם. ראיתי פתרונות מדהימים לאיך למדוד את הממשל, בעיקר מגרמניה. מי שרוצה לדבר עם דניאל, המוביל שלהם בברלין, שידבר איתי. בכלל, גיליתי גם את עולם הקוד הפתוח באמריקה הלטינית. למשל, Ciudadano Inteligente מצ’ילה, שיש להם גרסא משלהם למפקח הכללי, רק שאצלם הוא בוחן את הקשר בין הון לשלטון ולא כמה סעיפים הם ביצעו בדו”ח מסויים.. מסתבר שצ’ילה היא המובילה בקוד הפתוח בדרום אמריקה, והחבר’ה שלהם משוגעים במובן הטוב של המילה. הם מכניסים הרבה צבע לכל מקום שהם נמצאים בו, והם כמהים לעוד האקרים שידברו איתם.

גאווה ישראלית

כל זה מוביל אותי לפינת הגאווה הישראלית. טום שטיינברג, המנכ”ל של MySociety, ואחד מהמנטורים שלי בתחום המידע הפתוח (הראושנים הם בני, עפרי ואדם…), מדווח לכל הכנס ששתי קהילות המידע הפתוח הגדולות בעולם הן בעצם ישראל וטאיוון, ושתיהן לא מכירות את את השנייה. שתיהן לא עוזרות למאמץ העולמי הזה ולא מקבלות מספיק משאבים כדי לעזור. אני חושבת שאם הקריאה הזו לא גורמת לכם להבין כמה חשוב שנכנס לזירה העולמית כמו שאר הארגונים שלנו בעולם, אני לא יודעת מה כן. הכנס הבא הוא בברלין ביולי, ואני מעודדת את הסדנא להרשם. אני אהיה שם כדי להציג עדכונים מרחבי העולם, ואני חושבת שכדאי מאוד שיהיה שם מישהו איתי לייצג את ישראל. אני חושבת שהמטרה הראשית שלנו שם חייבת להיות יצירת נטוורקינג טוב לסדנא לטובת שיתופי פעולה ומימון, ומי שיצא לכנס חייב  להגיע בראש הזה. בנוסף, אנחנו חייבים לפתוח את הראש ולהבין שמסביב כולם עוברים את אותן הבעיות.

ולסיום, סיומת

וזה הסיכום שלי – לכולנו יש את אותן הבעיות. כולנו עדיין מחפשים איך לייצר את Scraper הטוב ביותר (הנה הסשן שהאוסטרלים ארגנו על זה) או איך לגרום לבקשות חופש מידע ללכת יותר בקלות. בסוף היום, למידע פתוח יש עוד הרבה לאן ללכת, אז למה לא למצוא שותף שיכול לעשות את הטיול הזה אתנו קצת יותר נעים?

כן כן, הייתי שם.

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [1-5/6/14]

/2 תגובות/ב , ,
שלום שלום.
  • השבוע התארח והרצה אצלנו במפגש התל-אביבי דיוויד וינברגר, ממעבדת החדשנות של רשות הספריות בהארורד. תודה רבה לעידו עברי שאיפשר את הביקור הזה וכמובן לפרופ’ וינברגר. כמו כן, התקיימה במפגש התל-אביבי פגישה של מובילי חשמבירים ומתנדבים עם נציגי ארגון הגו’ינט כדי לבדוק אפשרות לשיתופי פעולה. בפגישה הועלו כמה כיוונים אפשריים, אולם כרגע נראה שההאקתון שתוכנן לחודש יולי לא יתקיים במועד זה.
  • ובשבוע הקרוב, ביום שני מפגש פיתוח כרגיל בת”א, החל מ-18:00 בקמפוס הגוגלאי.
    חוצמיזה, ביום רביעי מתוכנן לילה לבן נוסף של הקהילה הירושלמית בהאב הפתוח. בתכנית:
    א. 19:30 הרצאתה של חגית קיסר – בנושא פרקטיקות מיפוי השתתפותי וצילום אויר קהילתי (אנא הפיצו למכרים ומתעניינים באמצעות דף הארוע בפייסבוק או הקובץ המצורף).
    ב. 20:30 והלאה – לילה של פיתוח מואץ של “עתונות פתוחה” עד לשעות הקטנות של הלילה, רגע לפני תקופת הבחינות.
    כולם מוזמנים.
  • בשבוע שעבר פרסמנו כאן את ההחלטה (שלכם) לעבור לדיונים בפלטפורמת קוד פתוח. בהמשך לפנייה שלנו התנדב אייל לוין לסייע במעבר ל-discourse.org, (ותודה גדולה לו על כך). הוא ובני עובדים על זה.
  • בינתיים, מתנדבי תוכן, ודוברי עברית בכלל, מוזמנים לסייע בתרגום משותף של המערכת לעברית. (איך? זה הקישור ואם נתקעתם, נעם בסביבה).
  • ועוד מאחורי הקלעים: אם לא יהיו הפתעות, השבוע יסתיים לו בשעה טובה הבישול השני של החשמבירות (בלי נדר, טל”ח וכיו”ב).
  • חומר טוב: רוצים ללמוד או לשפר מיומנויות ב-d3.js? צרו קשר עם נעם, יש לו מה להציע.
  • ממתק לסופ”ש: מכון Pew לחקר האינטרנט חוגג השנה 25 שנים לרשת, בכמה מאמרים מעוררי מחשבה.
    (ולמה לא שיר שקשור לבחירות לנשיאות המדינה? כי זה הכי קרוב שמצאנו בעברית. תיקונים ונזיפות יתקבלו בשמחה).
שיהיה אחלה סופ”ש,
שבי, בני ונעם.