עדכוני הסופ”ש מהסדנא לידע ציבורי [13-17.4.14]

הי.

מקווים שהחגים עוברים עליהם בנעימים ועם חיוך. לא יכלנו לעצור את עצמנו מכמה תזכורות ועדכונים:

– כזכור, השבוע לא יתקיים מפגש הפיתוח בתל-אביב, אבל ביום ד’ ב-19:00 תחזור הקהילה הירושלמית לתפקוד מלא, בהאב החדש שבספרייה הלאומית.
– ואם בכל זאת בא לכם לתת יד ולתרום כמה שורות קוד מהבית בימים הקרובים, מזכירים לכם את הקריאה של גל רייך, מ-Anyway (ואת רשימת המשימות הפתוחות).
– תל-אביבים ואחרים, שבכל זאת רוצים להיפגש השבוע, מוזמנים להצטרף מחר, יום ראשון (ה-20.4) לעבודה במשרד בקרליבך, החל מ-09:30 ועד סביבות 13:00, ואפשר יהיה גם לנסות לתאם מועדים אחרים. רק עדכנו בבקשה את נעם.

– שאפו לחברים מ”כיכר המדינה” ו”תקציב מקומי פתוח” שהגיעו ביום ד’ להמשך לעבוד על החשמבירים במשרד בתל-אביב.

– ובהמשך לאותו העניין, את הפוסט של יותם (שמוביל את “כיכר המדינה”), שמספר על חוויותיו ביום המידע הפתוח הבינ”ל, כבר קראתם?

– לאלו שמעוניינים לשמוע מאיתנו גם בפייסבוק, פסח הוא הזמנות מצויינת לעשות (גם שם) קצת סדר. כדי להבטיח שיופיעו אצלכם עדכונים שלנו, לחצו על “קבל/י התראות” או get notifications,
(כמו בתמונה הזו, שהכינה פולינה).

– שבי מזמינה כל מי שמעוניין/מעוניינת להיפגש ולשוחח לתאם איתה. ניתן לקבוע לימי שני בין 18:00 ל-20:00 (בזמן מפגשי הפיתוח התל-אביבים, באזור הפופים) או בימי ראשון ושלישי במשרד. מוזמנים לתאם מולה ישירות במייל.
– ועוד עניין אחד, רשמו לכם – ההשקה החגיגית של ההאב הפתוח שלנו, בספרייה הלאומית, נקבעה ל-25.5 בשעות הערב. פרטים נוספים בקרוב.

שבוע טוב וחג (שני) שמח,
שבי, בני, פולינה ונעם.

מידע פתוח ופוליטיקה: הילכו שניהם יחדיו?

חוויות מיום המידע הפתוח הבין-לאומי

וושינגטון, 2014.

מאת: יותם מנור

odd2013bigroom

“fly a.p.i. fly

on the wings of civic hacks

open data day”

– ODD Haiku (editable here)

 

לא מזמן מצאתי את עצמי בארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות והמידע הפתוח, ארצות הברית של אמריקה. התמזל מזלי, ויום המידע הפתוח, האקתון בינלאומי לקידום מידע פתוח, התקיים במהלך אותו ביקור קצר. כדי לסבר את האוזן, מדובר בלא פחות מ- 161 אירועים שונים, בחמש יבשות. כמו רבים, גם אני לא ויתרתי על ההזדמנות לקחת חלק ביום החגיגי, כך שאת מרבית יום השבת ב-22.2 ביליתי בכנס המרתק שהתקיים בבירה, וושינגטון D.C..

אחד מהשיקולים שהכריעו לטובת האירוע ב-DC, לעומת שאר המוקדים שבחוף המזרחי, היה האופי המיוחד שלו. בעוד שהאירוע הניו-יורקי – המתחרה המוביל – התנהל בפורמט מקובל של האקתון, האירוע ב-DC ביקש לבטא את מלוא מרחב האפשרויות של “Open-Data”: גם פיתוח, אבל גם קידום חקיקה, סטנדרטיזציה ותקנון של חשיפת מידע לציבור הרחב, מחקר, ניתוח והנגשת מידע, וכן הלאה. כמו כן, הקרבה למרכז הכוח הפוליטי המשמעותי ביותר בעולם בהחלט הייתה ניכרת, והרגשתי כמבקר ליום אחד באקו-סיסטם ייחודי שנמצא שם גם בשאר ימות השנה.

בסך הכול, הם מקדימים אותנו בכמה שנים מבחינת המגוון, היכולות, האתגרים וההישגים. שזה מצוין, כי יש ממי ללמוד.

תיקון העולם יחכה

הכנס התנהל במהלך ימי שבת-ראשון (לצערי הגעתי רק במהלך  השבת) וכלל מספר סדנאות ובעיקר עשרות קבוצות משימה, שהכילו של בין שניים לשמונה משתתפים, והתארגנו באופן וולונטרי על מנת לקדם פתיחה, ניתוח והנגשה של מידע.

באופן מפתיע למדי, המטרות המוצהרות לא כללו אף הישג קונקרטי בתחום המידע הפתוח, ואפילו לא את הכרח השימוש בו. ג’וש טאוברר מ-GovTrack, מהמארגנים הבולטים של הכנס, הצהיר בנאום הפתיחה שבסוף שבוע אחד אנחנו לא עומדים לפתור שום בעיה בעולם, וגם לא מנסים. האווירה והמטרות עוצבו בהתאם, והדגש ניתן על העלאת המודעות לחשיבות של מידע פתוח, לחשיפה לקהלים חדשים, לקידום פרויקטים שהתחילו באירוע וימשיכו אחריו, ולמתן הזדמנות לשיתופי פעולה חדשים בין הגורמים השונים משלל הארגונים שהגיעו או ארגנו.

כלומר, לא “ההאקתון הסדנאי הרגיל שלך”, ואולי דווקא זו סיבה טובה להעיף מבט נוסף ולהבין מה בולט וראוי לציון.

יותר גיוון במשתתפים, בפרויקטים ובתחומי העיסוק

קודם כל, הדמוגרפיה שונה מאוד מזו שמאפיינת את ההאקתונים אצלנו. למשל, אחוז הנשים היה גבוה מאוד. לא יודע אם הן היו הרוב, אבל היה מספיק מהן כדי לגרום לי לתהות האם אכן כך המצב. כמו כן, אחוז גבוה מהנוכחים בכנס לא היו מפתחים: חלקים היו אנשי מיפוי, אנשי ממשל, עיתונאים, מעצבים, כלכלנים, סטטיסטיקאים, אנשי דאטה, ועוד. אמנם המתכנתים היו מיעוט מובחן ומשמעותי, אך הם היו חלק מהמכלול, ולא המכלול כולו.

גם תמהיל הפרויקטים היה מעניין ביותר, וניתן להתרשם מחלקם כאן. למשל, היו די הרבה פרויקטים גיאוגרפיים. היבט אחר, משמעותי יותר, היה הדגש הבין-לאומי. לצד פרויקטים בדגש מקומי, שעסקו בוושינגטון עצמה או בערים אחרות בארצות הברית, או פרוייקטים לאומיים, הייתה התעסקות ענפה בפיתוח בין לאומי: מעקב אחר חברות בין לאומיות, מדידה אפקטיבית יותר של השקעה במדינות מתפתחות, וכדומה. אני הצטרפתי לצוות חשיבה על שימוש באינדיקאטורים כלכליים כדי למדוד באופן אמין את האפקטיביות של ההשקעה הכלכלית בפיתוח באפגניסטן, כפי שזו מתבצעת כיום ובהיקפים רחבים (ללא מסקנות פורצות דרך נכון לכתיבת שורות אלו). לא מן הנמנע שלנוכחות של הבנק העולמי, שאירח את הכנס ואימץ לאחרונה אסטרטגיית מידע פתוח (אפשר להתרשם ממנה כאן), היה קשר לכך.

כי מציון תצא תורה?

המערכת האקולוגית (ה”אקו-סיסטם”) של המידע הפתוח בארצות הברית מפותחת בכמה סדרי גודל מזו שלנו, ונראה כי המדיניות של אובמה נושאת את פירותיה. קואליציית הארגונים שלקחו חלק בארגון האירוע מלמדת על כך: GovTrack, חברה עסקית קטנה המתקיימת מעיסוק במידע פתוח במשך כל השנה; הבנק העולמי, אחד המוסדות הכלכליים הבין לאומיים החשובים ביותר; עמותת Sunlight Foundation הפועלת לקידום ממשל פתוח ושקיפות; הסוכנות הממשלתית לפיתוח בינלאומי USAID – כל אלו לקחו חלק בארגון האירוע וחתומים על הצלחותיו והישגיו. כמו כן, נציגי הבית הלבן ו-Data.Gov נכחו בכנס והציעו לכל דורש את עזרתם ומומחיותם בגישה למידע הממשלתי הקיים.

חוץ מלקנא, ניתן גם לראות בכך מודל אפשרי עבורנו, או לפחות קריאת כיוון לקראת התפתחותה של הסדנא בעתיד. לאור ההבדלים שהתגלו בין ניו-יורק לדי-סי, לא יכולתי שלא לראות בכנס חזון אפשרי עבור הקהילה הירושלמית השואפת לנצל את הקרבה לגורמי ממשל ולגופים הרבים העוסקים במדיניות ציבורית בבירה.

לא רק ריבוי הגופים, אלא גם ריבוי תחומי ההתמקצעות שלהם בלט לעין. כל ארגון הביא עמו לכנס את יתרונו היחסי: פיתוח או ניתוח, מאבק לפתיחת המידע או דווקא ההסדרה של הנגשתו על ידי גוף ציבורי. זהו כמובן מצב רצוי בהתחשב באופי החיים הפוליטיים בוושינגטון, אך בארץ, כמדומני, עשוי המצב להיות שונה. בתרבות פוליטית של מדינה קטנה, של “כולם מכירים את כולם” ו”חבר מביא חבר” יש ערך גדול לריכוז של המאמץ על פני פיזורו בין עשרות ארגונים שונים כמו שקורה בוושינגטון. לכן, יתכן ועבורנו בסדנא, הדרך הנכונה היא דווקא להוביל את תחום המידע הפתוח בארץ על שלל גווניו. לשם כך, עלינו להתמקד לא רק בפיתוח אלא להתרחב לאזורי פעילות נוספים. בין אם נעשה זאת כחלק מהפעילות שלנו בתוך הסדנא, ובין אם באמצעות הרחבה והעמקה של שיתופי הפעולה עם ארגונים קיימים, ממשלתיים, עסקיים או אזרחיים; הוותק, הניסיון והמוטיבציה של הסדנא ומתנדביה יכולים להמשיך ולשמש ככוח מניע חזק לתנופה בתחום.

כמובן שיש לקחת בחשבון את ההשפעה של שיתופי הפעולה הללו, לטוב ולרע, על אופי הפרויקטים שיבחרו. ברור שהדגש שניתן לפעילות בין לאומית בכנס היה קשור במעורבותו של הבנק העולמי בארגון הכנס, וניתן למצוא קשר דומה בפרויקטים של הסדנא שמתארחים בגוגל, או בספריה הלאומית, או בכל מקום אחר בו נבחר להיות בעתיד.

ואם כבר נגענו בסוגיה הבין-לאומית, נסיים בכך. יכול להיות שבשבילנו זה עוד קצת מוקדם, בסדנא בכלל ובקהילה הירושלמית המתפתחת בפרט, אבל היה משהו מאוד מעורר השראה בעיסוק הבין-לאומי – ואם אנחנו רוצים לחלום את עצמנו קדימה, אפשר גם לחלום על זה. אולי בעוד כמה שנים, נוכל לספר בגאווה שגם בתחום המידע הפתוח, יש אמת בפסוק “כי מציון תצא תורה”.

יותם מנור הוא מתנדב מהקהילה הירושלמית של הסדנא לידע ציבורי, בוגר המחזור הראשון של תכנית -hackita וכיום מפתח כלי חדש בשם “כיכר המדינה” במסגרת -כנסת פתוחה.
חוץ מזה יותם הוא סטודנט לתואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, פעיל ב”זרעים של שלום” ובפואטרי סלאם ישראל, וכותב ב-כיכר אשוקה בנושאי יזמות חברתית.

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא (6-10.4.2014)

  • זוכרים שבשבוע הקרוב לא יתקיימו מפגשי הפיתוח בתל-אביב ובירושלים? כן, כן, בגלל החג. אם בכל זאת חפצה נפשכם בניחוחות סדנא, כמה מהמתנדבים נענו לאתגר וייפגשו ביום ד’ (חול המועד) ה-16.4, וביום א’ (ה-20.4, ערב חג שני) במשרד המדונדש שלנו בתל-אביב. רוצים לבוא? יאללה התעדכנו מול נעם על השעות, וברוכים הבאים.
ואלה החדשות שלנו מהשבוע הזה:
  1.  השבוע הסתיימה תקופת החפיפה בין יובל ושבי, המנכ”לים המתחלפים שלנו. למי שטרם קראו, וסקרנים בנוגע להמשך דרכו של יובל: הנה, תנו מבט. בקרוב ממש נודיע על ארוע הפרידה שלנו מיובל, ובינתיים אנחנו מנופפים לו לשלום בתודה ובאיחולי הצלחה ענקיים.
  2. יש מציל בי-ם, דבר גדול נוסף קרה לנו השבוע: הקהילה הירושלמית פתחה את מפגשה השבועי במסיבת הרכבת כיסאות בהאב הפתוח החדש, שבספרייה הלאומית (הנה התמונות והעמוד החדש שלו).  בשבועות הקרובים יפעל ההאב במתכונת של הרצה, עד לארוע ההשקה הרשמי. בינתיים, התל-אביביים מוזמנים לקפוץ להגיד שלום בביקורם הבא בי-ם ולהפנות מתעניינים אל פולינה אונעם.
  3. השבוע הציג אורי הוך הצגה ראשונה של התקדמותו במיפוי ומעקב אחר פעילות הלוביסטים במסגרת “כנסת פתוחה”. היוזמה נמצאת בשלבים מתקדמים ואורי מספר שהוא מקווה להשיק אותה כמה שבועות לאחר החג. מתנדבים מתעניינים, ובמיוחד כאלה בעלי יכולות frontend (ועדיף עם ידע ב-bootstrap) – אורי יישמח לעזרתכם, כתבו לו (או לנעם).
  4. ובכלל, בשבועיים האחרונים מלא חשמבירים ויוזמות (טוב, 3…) מחפשים אנשי UX / UI ומעצבים. מכירים כאלה? הזמינו אותם אלינו, עדיף בתיאום עם נעם. ואם אתם בעצמכם הייתם רוצים להתמקצע בתחום, וכל מה שחסר לכם הוא קצת חומר והכוונה, נסו אותנו, אולי נצליח לסייע. ואם כבר זה, אז הנה משחק נחמד, להעביר איתו את הסופ”ש (תודה לעידו עברי).
  5. זוכרים את תחרות הקריקטורות בנושא חופש מידע ושקיפות שלטונית של היחידה הממשלתית לחופש מידע? אז הגיע שלב ההצבעות (בעמוד הפייסבוק של היחידה), מוזמנים להצביע, או סתם להעיף מבט.
  • ממתק לשבת: למי שלא ראה, ערוץ היוטיוב החדש של יומני כרמל, מציע רצף אינסופי (טוב, סופי, 450) של יומני חדשות היסטוריים משנות העשרים ועד אמצע שנות החמישי של המאה ההיא.
שבת שלום וכמעט-חג שמח,
שבי, בני, פולינה ונעם

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא לידע ציבורי (30.3-3.4.2014)

שלום שלום.

בסופו של שבוע רווי אקטואליה, חשבנו שכדאי להזכיר את שני הארועים המשמחים בתחום חופש המידע: כניסתן לתוקף של תקנות חופש המידע החדשות והשקתון “תביא ת’דאטה”, הכלי החדש שמקל על כולנו לקבל מידע. שאפו ותודה לניר, יהודה, יאיר, דנה ורועי על תהליך ארוך שהבשיל לכדי מימוש ועל התצוגה המשמחת.

לאלו שפספסו את המפגש, תקציר עניין:

  1. האתר, שתורגם על בסיס פרוייקט בריטי, מאפשר לכם להגיש בקשות חופש מידע מכל רשות וגוף ממשלתי. אתם רק תגידו מה, והמערכת תדאג להמשך תהליך.
  2. במידה ומישהו/י כבר הגישו בקשות דומות שנענו, תוכלו להגיע למידע ישירות דרך המערכת.
  3. על פי התקנות החדשות אנו פטורים מתשלום אגרת בקשת המידע. כדי ליהנות מהפטור עליכם להחזיק בקוד ההפעלה הארגוני שלנו. רוצים אותו, או כל עזרה אחרת הקשורה במערכת? יאללה, פנו במיל לניר, דנה, או נעם.

ועוד כמה קריאות כיוון לשבועיים-שלושה הקרובים:

  • פתחו יומנים, נקו פירורים: ערב לפני ליל הסדר נבקש את עזרתכם המשתפת בהשקה הויראלית המתוכננת של Anyway, חשמביר השקיפות ועירוב הציבור במלחמה בתאונות הדרכים. פרטים בקרוב.
  • בימי ב’, ה-14.4 וה-21.4 (ליל הסדר וחג שני) לא יתקיימו המפגשים התל-אביבים. ביום ד’, ה-16.4, (חוה”מ) יבוטל גם המפגש הירושלמי.
    פוחדים להתגעגע? גם אנחנו, ולכן, אם תרצו לארגן לכם מפגש מצומצם לפיתוח ודחיפה של החשמביר שלכם, או סתם לנצל את פסק הזמן למחשבות, תכנונים או עניינים שמחוץ לשגרה, דוא”לו לנעם, אנחנו בסביבה ונשמח להתגייס.
  • מזל טוב. שבי נבחרה לועדת השופטים בתחרות הקריקטורות בנושא חופש המידע של משרד המשפטים. הדין יינתן ב-29.4.
  • תגידו, אתם זוכרים שיש לנו משרד חדש בת”א ושאתם מוזמנים להיעזר בו לעבודה וקידום החשמבירים? או, אתם יודעים מה, בואו גם סתם לשתות קפה ולפטפט.
  • יש עורכי וידאו בקהל? בהמשך לזכייתה של הסדנא בפרס האפקיטביות של ארגון מידות, נזדקק לעזרת בזק בעריכת סרטון קצר שמציג אותנו. אם אתם בעניין, אנא צרו קשר במהירות עם פולינה או עם שבי.
  • ה-OGP פרסם השבוע הזמנה ל-webinar  הבא, שיעסוק בתפקידם של נציבי תלונות ציבור בקידום ממשל פתוח. הוובינר יתקיים (באנגלית) ב-16.4.2014, בשעה 17:00 (שעון ישראל). לפרטים והרשמה.
  • בשל מבחן מיותר ייאלץ נעם לעזוב את המפגש התל-אביבי הקרוב מוקדם מהרגיל, סביב 22:00. אם תרצו לקבוע או לשוחח, אנא נסו לתפוס אותו עוד קודם, או לתאם מראש במייל. ואם תהיתם מהו השיר שנתקע לו בראש בלכל אורך המפגש הפיתוח האחרון, אז הנה הוא (אזהרה: זה נורא).

 

שבתשלום

האם יוגבלו פערי השכר בחברות ציבוריות בחקיקה?

כיצד פועלים חברי הכנסת לצמצום פערי השכר? הרבה ניסיונות, לא מעט שיתופי פעולה בין סיעות, מעט מדי חוקים.

מאת: פולינה סקלארבסקי

הבוקר בישרו העיתונים שפערי השכר מגיעים ל 81%. הצעת חוק, פרי שיתוף הפעולה בין ח”כ שלי יחימוביץ’ (העבודה) לח”כ חיים כץ (הליכוד-ישראל ביתנו), הונחה החודש בפעם השלישית על שולחן הכנסת במטרה לקבוע את הפער הזה ללא יותר מ-50% בחברות ציבוריות. הצעת חוק נוספת בנושא הוגשה באוקטובר על ידי ארבעה ח”כים מסיעות התנועה, העבודה וחד”ש, בהם מאיר שטרית (התנועה) שניסה לקדם חקיקה בנושא גם בכנסת הקודמת.

13.3.13 – חוק הקטנת פערי השכר במשק (פ/‏19/‏789)

הוגשה לראשונה ביוני 2009, הוגשה שוב במאי 2010 ונדחתה בוועדת השרים לעניינים חקיקה ביולי של אותה השנה: “בהתייחס להצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, התשס”ט2009- של ח”כ שלי יחימוביץ’ וחיים כץ (פ1249/), לבקש מח”כ המציעים לדחות ב3- חודשים את מועד העלאת הצעתם לדיון מוקדם על מנת לאפשר לוועדת המשנה לוועדת השרים לענייני חקיקה הדנה בנושא, לגבש את המלצותיה. לא יסכימו המציעים לבקשה – בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת החוק.”

הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי חמישים משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4000 שקלים חדשים בחודש, כי אז לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקלים חדשים בחודש.
גם פערי שכר אלה הם בלתי רצויים בעליל, אבל בהצעת חוק זאת יש ניסיון להציב מגבלות שיש בהן סבירות והיתכנות ליישום.
יש לשים לב כי בפועל אין כאן מגבלה על גובה השכר הגבוה בחברה. תמצא ההנהלה, או ימצא הדירקטוריון לנכון להעלות את שכרו של המנהל נוכח הצלחתה של החברה – יועלה שכרו בלא הגבלה, אלא שלצורך כך יועלה בהתאמה גם השכר הנמוך בחברה.
באופן כזה יחוזקו גם בעלי דרגות השכר הנמוכות בכך שייהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה, יוקטן במידה מסוימת ומצומצמת אי השוויון, ויוצר מנגנון טבעי לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים.

14.10.13 – הגבלת תנאי כהונה והעסקה של מנהלים בחברה ציבורית

חוק החברות תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית

גם ח”כ מאיר שטרית (אז בקדימה) הגיש הצעת חוק להגבלת שכר המנהלים בחברות ציבוריות, ללא יותר מפי 5 מהשכר הממוצע במשק. ההצעה הוגשה והוסרה במהלך 2010 והוגשה שוב ב- 2011, אז נפלה בוועדת השרים לחקיקה בטיעון דומה: “בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית), התשע”א-2011 של חה”כ מאיר שטרית (פ/3033).”

הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהא גבוה מפי חמישה מגובה השכר הממוצע במשק. בעזרת הצעת החוק הפערים הכלכליים בין העובד הבכיר ביותר לעובד הזוטר ביותר יקטנו. חברה תוכל להעלות את שכרו של המנהל אך ורק אם החברה חילקה דיבידנדים בהתאם לרווחיה, כלומר שכר הבכירים יושפע מרווחיה של החברה. כיום חברות משלמות שכר של מאות אלפי שקלים בחודש ללא שום קשר לרווחיהן.

לפיכך מוצע כי במקרה שלחברה יש רווחים והיא מחליטה לחלק דיבידנד יוכל לקבל המנהל תוספת שכר שנתית וזאת בתנאי שהסכום לא יעלה על סך 12 פעמים השכר הממוצע במשק ובנוסף ניתן יהיה להעלות את שכרו השנתי של המנהל הכללי בסכום נוסף שלא יעלה על הסכום השווה לשיעור הדיבידנד שקיבל מי שמחזיק אחוז אחד מהמניות.

חוק החברות תיקון – הגבלת שכרם של בכירים בחברות ציבוריות

ניסיון נוסף של ח”כ אילן גילאון (מרצ) בכנסת ה-18, להעביר חוק דומה נפלה בקריאה טרומית

ובונוס למתמידים – TED בנושא השפעתם של פערים כלכליים על החברה:

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא (16-20.3.2014)

שלום שלום.

רק מזכירים כמה נקודות מהשבוע שעבר ומזה שיבוא:

  • אנחנו חשבנו שהיה יופי של השקתון לפנסיה פתוחה השבוע. ואתם? תודה לכל מי שהגיעו, הגיבו ונתנו רעיונות לצוות. תודה ענקית, כמובן, וכל הכבוד, לצוות המתנדבים שמריצים את היוזמה הזו. מחכים בקוצר רוח להשקה הציבורית. בינתיים, שחקו בבטא.
  • השבוע, בשעה טובה, נכנסנו למשרד החדש בתל-אביב, בשותפות עם ויקימדיה. מתנדבים שמעוניינים להיעזר בו במשך השבוע לצרכי החשמבירים, מוזמנים לפנות אל שבי.
  • ביום שני הקרוב, ב-19:30, במפגש התל-אביבי, יתקיים משחק תכנון של חשמביר השאלות והתשובות. חפשו את בני, או שאלו את נעם איפה הם. כל מי שלא שמע, ראה או הכיר מה זה משחק תכנון – מומלץ להתנסות.
  • ולמקרה שלא רשמתם ביומן, במפגש התל-אביבי הבא (ה-26.3.2014) ב-20:30, יתקיים השקתון לתביא ת’דאטה, רגע לפני כניסתן לתוקף של התקנות החדשות. פרטים נוספים בקרוב.
  • דיון לשבת: פולינה מסכמת באופטימיתו זהירה בבלוג הסדנא את כנס “פגוש את הממשל” הראשון שנערך השבוע בקמפוס של גוגל.

 

שבתשלום וסופ”ש מוצלח,

יובל, שבי, פולינה ונעם.

פנינה בני ושוש – רשמים מכנס “פגוש את הממשל” הראשון

מאת: פולינה סקלארבסקי

 

פתחתי את הבוקר בכנס “פגוש את הממשל” בגוגל קמפוס, שהוקדש לטכנולוגיה ככלי להורדת יוקר המחיה. המארגנים הבטיחו שזה כנס ראשון מסוגו ושיהיו עוד מפגשים דומים בנושאים נוספים (המפגש הבא מתוכנן ביוני ואתם מוזמנים להציע נושאים שקרובים לליבכם).

לכנס הגיעו נציגים של סטרטאפים שעוסקים בהשוואת מחירים מסוגים שונים – מקניות בסופר ועד חסכון בתשלומי עמלות. הגיעה גם כמות מכובדת של נציגי ממשלה ממשרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים שהביעו עניין ומה שנראה כרצון אמיתי לשמוע ולסייע, ולקדם את שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי ועם המגזר השלישי על בסיס נתונים שנמצאים ברשותם.

ליעד ברזילאי, מהתקשוב הממשלתי וממארגני הכנס (לצד חברת גוגל, שכזכור חתמה עם הממשלה הסכם שת”פ אסטרטגי), התייחסה בדברי הפתיחה שלה לחשיבות שחרור מידע על ידי הממשלה. גם עמית לנג, מנכ”ל משרד הכלכלה דיבר על רוח שינוי שמתחילה לנשוב לכיוון הממשלה בתחומים הטכנולוגים והרגולטוריים במשרדים פנימה וכלפי חוץ אל הציבור.

בכל זאת, נראה שמהשאיפות למציאות עוד ארוכה הדרך. בעיות של היעדר רישיונות שימוש חוזר בנתונים שבסופן מבוי סתום, פורמטים בלתי קריאים וחוסר עדכון צפו על פני השטח בכל הזדמנות, למרות האווירה הנעימה והמשתפת שאפיינה את הצגות הפרוייקטים והדיונים שבעקבותיהן.

בבלוג של ה OKFN עלה החודש פוסט שמתאר את הבעיה הבאה:

“Open data is characterized by not only being available, but being both legally open (released under an open license that allows full and free reuse conditioned at most to giving credit to it’s source and under same license) and technically available in bulk and in machine readable formats – contrary to the case of Google Maps. It may be that their data are available, but they’re not open. This – among other reasons – is why the global community around the 100% open alternative Open Street Map is growing rapidly and an increasing number of businesses choose to base their services on this open initiative instead.”

במשפט אחד: מידע שקוף אך לא נגיש. נשמע מוכר נכון? אבל מאחר ורק אתמול התבשרנו שה- API של Google Maps יתמוך מעתה ב GeoJSON, ננסה להמשיך בנימה אופטימית-זהירה.

נקודה חשובה לציון שעלתה מצד נציגי הממשלה היא שהממשלה חוששת, ובצדק, לפתח אתרים ושירותים שצוברים מידע על האזרחים, או להתממשק לשירותים חוץ ממשלתיים שעושים זאת. הקצ’ הוא שגם אם זה נכון ב- 100%, ברגע שהממשלה לא מתנסה בפיתוח שירותים לאזרח היא נכשלת שוב ושוב בהבנת הצעדים הטכנולוגיים (הדי פשוטים, שמרכבותם מתנפחת ככל שוסר ההיכרות איתם עולה) שנדרשים על מנת להנגיש מידע. לא פעם אנחנו שומעים על עירייה או רשות שבתגובה לחוק המחייב אותה לפרסם נתונים, סורקת את הדף המודפס ומעלה כ- pdf לאתר. על אותו עיקרון, האתר החדש של משרד האוצר האוצר שלי, שעלה לאוויר השבוע כחלק מהמאמצים לקדם חינוך פיננסי, אבל עוד לא התמזל מזלי לבדוק בעצמי כי אין לי IExplorer על המחשב, וזה בכלל מק, רחמנא ליצלן.

אלה מקרים קלאסיים של מידע שקוף אך לא נגיש. אבל אם נחשוב על זה רגע, מדובר באנשים שהמחשבים שלהם במשרד לא מחוברים לענן ומפעילים את אותן תוכנות במשך עשרות שנים. אם נינה בני ושוש, כמאמר המשורר, רוצים לגשת למידע מסוים הם פשוט הולכים לדף המודפס (או הכתוב בכתב יד) ומסתכלים. אז שקיפות פירושה לאפשר לציבור לעשות בדיוק את זה. אה… לא? ברור שלא. אם אפשר להוציא מכנה משותף מהדברים של כל מי שהציג בכנס היום, הוא יהיה האמירה הפשוטה הבאה: “תשחררו את הנתונים בפורמט קריא מכונה וקבוע”. מה צריך להסביר לנינה בני ושוש*? שכמו שהם רגילים לקרוא מסמכים מודפסים ככה תוכנות רגילות לקרוא שדות עם אותו שם ועם אותו סוג של נתונים תחתיהם. וגם, ואולי חשוב מזה, ששימוש בפורמט כזה יקל בעצם גם עליהם.

כאמור, אופטימיות זהירה. הדרך עוד ארוכה, אבל חלק ניכר מהפער נובע מחוסר ידיעה והיכרות, פער שכנסים כאלה מנסים לגשר עליו. נראה שיש עם מי לדבר, ויש סימנים המעידים על רצון לשנות הרגלים. נקווה שיש גם עם מי לעשות, ושיהיה לנו בהצלחה.

* כל קשר לבני ושושי מקרי בהחלט.

 

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא (9-13.3.2014)

וכמובן, השבוע הוכרזה רשמית שבי קורזן כמנכ”לית החדשה של הסדנא. שבי, מאחלים לך ולכולנו מזל טוב והרבה הצלחה. שבי ויובל הודיעו שתקופת החפיפה ביניהם תארך כשלושה שבועות וכי המעוניינים ליצור קשר עם שבי מוזמנים לפנות אליה במפגשי הפיתוח הקרובים או באמצעות המייל: [email protected].
שבוע טוב ולהתראות השבוע,
יובל, פולינה ונעם.

המכשף והשענת או: למה חשוב להגיע להשקתון פנסיה פתוחה ביום ב’ הקרוב

מאת: עמית גל

כבכול שנה, ימי טרום פורים מפוצצים את הרשת בסלפי-אביוז של ילדים עם תחפושות. כדי שלא להסתבך עם מצוות “משנכנס אדר מרבין שיתופין”, אספר כי אצלנו מתהווים ברגעים אלה ממש מכשף (ענר בן ה-5) ושענת (זאת אומרת שען-בת, נעמי-9). אם אספיק אוסיף תמונות.
ואיך זה קשור, שאלוהים יעזור לכם, לפנסיה פתוחה?

בארץ קטנה, לפני שנים רבות, חיו אנשים מכושפים. האנשים האלה עבדו כל החיים שלהם כמו חמורים, וחסכו המון כסף לתקופת ערוב ימיהם, כשלא יוכלו יותר לפרנס את עצמם. הם עשו את זה גם בגלל שזה הגיוני, אבל גם בגלל שזה החוק, ואף אחד לא ממש שאל אותם.
אז למה מכושפים? כי את הכסף הזה, המליונים שהם חסכו כל החיים שלהם בעבודה קשה, הם היו נותנים למישהו שהם לא הכירו, והוא היה לוקח אותו, מחבר מליון למליון, ונותן למישהו אחר, שהיה עושה עם זה כל מיני להטוטים. איך זה יכול להיות? איך האנשים נתנו לדבר כזה לקרות? הם היו מכושפים, כאמור. מערכת הסברה משוכללת כישפה אותם, וגרמה להם להאמין שכל האנשים האלה שמשתעשעים להם בכסף, יודעים מה שהם עושים, ושבסוף יהיה בסדר, ושעם ישראל חי וזה מה שחשוב.

ואז, התרחשו כמה זיגזוגים בסיפור ההסטוריה הפיננסית העולמית, והנה – אופס – חלק גדול מהכסף התפייד, נגוז. הרימו המלהטטים ידיהם השמיימה ואמרו למכושפים מצטערים באמת, לא התכוונו. אבל איכשהו יוצא שדוקא אין לכם יותר כסף לפנסיה. באעסה.
כמובן שכאן הכישוף נישבר. יש גבול בכל זאת גם לכוחם של המכשפים. אבל זה עדין לא ממש עוזר לאנשים המכושפים-לשעבר. כי עכשיו מה? איך אפשר ללמוד מהנסיון? מה אפשר לעשות בפעם הבאה שאנחנו רוצים לחסוך לפנסיה (שזה, בעקרון, דבר הגיוני לעשות)? איך נדע מה קורה עם הכסף שלנו? טוב, ברור שהוא לא יושב בכספת מתחת לאדמה. זה אפילו בסדר שבינתיים משתמשים בו כדי לעשות עוד כסף. אבל מין הראוי שלפחות נדע למה, לא?

המכשף והשענת

וכאן מצטרפת לסיפור השענית (נעמי). לו רק יכולנו להרכיב משקפיים כאלה עם תחתית בקבוק מתכווננת, כזו שאפשר להסתכל דרכה בכל רגע נתון על ערימת הנתונים הסבוכה, ולעקוב בדיוק אחרי הפנסיה שלנו, אילו רק הייתה לנו כזו היינו יכולים א. לדעת, ב. להשפיע.

וכאן, סוף סוף, הגענו לחשמביר פנסיה פתוחה, אחד החשובים (לדעתי) שקמו בסדנא לידע ציבורי.
לא אחטא ואתיימר להסביר כאן מה יודע החשמביר הזה לעולל. את זאת יעשו טוב בהרבה מובילי החשמביר בהשקתון שיתקיים, כאמור בכותרת, ביום ב’ הקרוב. רק אוסיף כי כשיום אחד הנכדים שלכם ישאלו אתכם איפה אתם הייתם כששדדו לכם את הפנסייה (ולמה אין לכם כסף לקנות להם ארטיק כמו שכל סבא נורמלי אמור לעשות), כדאי שתהיה לכם תשובה טובה.

להתראות ביום ב’, בקומה 26 בגוגל קמפוס.

כנסת ישראל

רק היום! הצבע לפי צו המצפון שלך

למה רק היום נזכרנו במצפון של הח”כים? האם זה בגלל שהציבור רגיש מספיק כדי להבחין בין ההסכם הקואליציוני הנוכחי לבין המשמעת הקואליציונית ה”רגילה”, או שפשוט לא עצרנו לחשוב על זה?

מאת: פולינה סקלארבסקי

שלושה ימים גועשים ורועשים מספק לנו השבוע האחרון. הרבה מההתרחשות ברשת קורית סביב שתי הצעות חוק שנוגעות באופן ישיר לשיטת הממשל בישראל, מה שאומר בתרגום חופשי – לכל אחד ואחת מאיתנו.

הראשונה היא תיקון לחוק הממשלה: חוק המשילות והעלאת אחוז החסימה (או “חוק המשילות”) המבקשת, בין היתר, להעלות את אחוז החסימה ל 3.25%, (במקום 2% היום). מפלגות שלא היו עוברות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-19 אילו היה אחוז החסימה עומד על 3.25 כפי שמבקשים בהצעה: קדימה, בל”ד, חד”ש.

השנייה היא חוק יסוד: משאל עם המבקשת “לעגן בחוק–יסוד את החובה לערוך משאל עם לצורך אישור הסכמים מדיניים או החלטות ממשלה חד–צדדיות שלפיהם לא יחולו עוד המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על שטחים משטחי המדינה”.


אנחנו בסדנא טובים בנתונים, אז ריכזתי כאן כמה שאולי לא נתקלתם בהם בפיד:

אי אמונה בחוק לא (בהכרח) פוטרת ממשמעת סיעתית

טל שניידר כותבת בפלוג: “האם חברת (ה)כנסת קול חייבת את האמון שלה לציבור לפעול על פי מצפונה והאידיאולוגיה שלה או שהיא חייבת את האמון שלה לראש המפלגה שלה? כשהיא באה ואומרת מפורשות מפורשות, שחור על גבי פייסבוק, שאינה מאמינה בחוק שעבורו היא מצביעה, האם אין לה אחריות לתת ביטוי לעמדה של(ה) באמצעות הקול שלה?”

משמעת קואליציונית היא אחד מעמודי התווך של כל פרלמנט, והיא מאפשרת להחלטות להתקבל על סמך מצע אידיאולוגי של המפלגות, בניגוד לרצונות אישיים של חברי הכנסת. עשו לעצמכם תרגיל בדמיון מודרך: איך היה נראה תהליך החקיקה אם כל חבר כנסת היה פועל לפי צו מצפונו האישי – האם חוקים היו מצליחים לעבור? האם לא היו המפלגות הופכות למיותרות? אלה הטיעונים שנשמעים בכל פעם כשעולה על סדר היום עיקרון המשמעת הקואליציונית. הנה למשל פוסט של ח”כ רובי ריבלין באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ואכן, נתוני כנסת פתוחה מראים שמשמעת סיעתית היא דבר שבשגרה. אף סיעה, גם לא באופוזיציה, לא שוברת משמעת סיעתית כמעט בכלל. הנה הנתונים:

וכשמדובר במשמעת קואליציונית או אופוזיציונית, המצב לא שונה בהרבה. גם הסיעה הכי מרדנית (ש”ס במקרה של הכנסת ה-19) לא יורדת מ-94% הצבעה יחד עם המחנה שלה. כך שגם בלי הסכם הבנות מיוחד הקואליציה היא יצור די ממושמע. הנה הנתונים:

עם חוקים ובלי קיזוזים

בדף הפייסבוק של כנסת פתוחה מצאתי פוסט על כתבת ynet החושפת את “מסמך ההסכם בין חברי הקואליציה להצביע כולם פה אחד על שלושת החוקים (כולל חוק הגיוס) הגדולים שעולים השבוע וכך הפך הבלתי פורמלי לפורמלי”. עוד מאותו פוסט: “כמו בכל דבר בפוליטיקה, יש פורמלי ולא פורמלי. בפורמלי, בבירוקרטי, הכל צריך להיות רשום וחתום, אחרת הוא לא קיים. בלא פורמלי, מתקיימות המון מחוות – קול, מבטים, לחיצות ידיים. גם בקואליציה קיים פורמלי, אפילו יש מסמך בשם “הסכם קואליציוני”, אבל רוב הדברים בה כנראה, מתבצעים בלא פורמלי.”

מהו הלא פורמלי? אחד המנגנונים השגרתיים הוא שיטת הקיזוזים. אם חבר כנסת מהקואליציה מחליט לא להגיע להצבעה (למשל כי אינו תומך בה ואינו רוצה לשבור משמעת קואליציונית – להתנגד או להימנע) הוא קובע עם חבר כנסת אחר, מהאופוזיציה, שלא יגיע גם הוא וכך לא יפגע מאזן הקולות בהצבעה. כלי אחר שעומד לרשות חבר הכנסת הוא כמובן הגשת הסתייגויות לחוק, שיכולות לגרום לשינוי הנוסח ובכך לקרב אותו לעמדת הח”כ. שני הכלים הללו לא עומדים השבוע לרשות חברי הכנסת. מנסחי ההסכם מודעים לכלים אלה ומוציאים אותם משימוש.

אז למה רק היום חשוב לנו המצפון של הח”כים?

כולם קוראים לחברי הכנסת שלא להיות “בובות”. אבל חשוב גם לזכור, שאזרחי ישראל לא בחרו בעדי קול אישית, אלא במפלגת יש עתיד, והמשמעת הקואליציונית נועדה להבטיח בדיוק את זה. אז למה רק היום נשמעות הצעקות בכיכר הוירטואלית, האם זה בגלל שהציבור רגיש מספיק כדי להבחין בין ההסכם הקואליציוני הנוכחי לבין המשמעת הקואליציונית ה”רגילה”, או שפשוט לא עצרנו לחשוב על זה?